פסק-דין בתיק ע"פ 20874-01-11

השופטת אסתר שטמר

1.         ערעור על פסק דינה של כב' השופטת נ' דסקין, ס"נ, בת"פ 3294/07 (בית משפט השלום ברמלה) מיום 21.10.09, שבו נקבע כי המערער ביצע עבירות של חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413 (ה) בחוק העונשין, התשל"ז - 1977 והשחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 בחוק העונשין. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות בכתב אישום מתוקן ונדון ל - 250 שעות של"צ ללא הרשעה ותשלום פיצוי למתלונן.

לבקשת המערער הוארך המועד להגשת הערעור ובמועד הגשת הערעור סיים המערער לבצע את עבודות השל"צ.

בערעור מבקש המערער להורות על זיכויו מן העבירה של השחתת פני מקרקעין, משום שבעת שהוגש כתב האישום היא התיישנה.

2.         רוב העובדות הקשורות לטענת ההתיישנות אינן שנויות במחלוקת:

            ביום 15.01.06 השחית המערער את בית המתלונן בכך שריסס באמצעות ספריי כתובות על דלת הכניסה, הקירות וחלונות הבית;  ביום 9.3.06 הוגשה תלונה על ידי המתלונן; בימים 9.3.06-2.4.06 בוצעו פעולות חקירה; ביום 14.8.07 זומן המתלונן להשלמת חקירה ונגבתה הודעתו; ביום 11.12.07 הוגש כתב האישום נגד המערער, וביום 5.5.09 הוגש כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים.

3.         המערער טוען כי הואיל שהתיישנות העבירה של השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 בחוק העונשין היא בת שנה בלבד, והואיל שכתב האישום הוגש לאחר חלוף למעלה משנה מאז ביצוע העבירה, העבירה התיישנה, ויש לזכותו הימנה. המערער טוען כי בהיסח הדעת לא נטענה טענת ההתיישנות בבית משפט קמא.

4.         לטענת המשיבה, שלושה אירועים חברו יחדיו להפסיק את מרוץ ההתיישנות:

פגישה עם המתלונן בלשכת התביעות ביום 15.1.07, שבמסגרתה מסר המתלונן קלטות ודיסקים; בקשה של התביעה מהמשטרה מיום 15.2.07 להשלים את החקירה; וגביית הודעה נוספת מן המתלונן ביום 14.8.07.

כן נטען כי כריתת הסדר הטיעון והודאת המערער גם בעבירה של השחתת פני מקרקעין מגלים כי המערער ויתר על טענת ההתיישנות.

דיון והכרעה

5.         (א)       תקופת ההתיישנות בעבירה לפי סעיף 196 בחוק העונשין היא בת שנה

אחת.

(ב)       סעיף 9 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 קובע:

        (1)   בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם - עשרים שנים;

        (2)   בפשע אחר - עשר שנים;

        (3)   בעוון - חמש שנים;